מומחה למודיעין סחר חוץ העריך את היצוא של טורקיה

מומחה למודיעין סחר חוץ העריך את היצוא של טורקיה
מומחה למודיעין סחר חוץ העריך את היצוא של טורקיה

מייסד HİT העולמי, İbrahim Çevikoğlu ענה על השאלה מה צריכה להיות הפרספקטיבה הנכונה בעת הערכת יצוא. היצוא, שהוביל בשנים האחרונות בסדר היום של טורקיה; העניין של תעשיינים, יצרנים וחוגים כלכליים גובר. המייסד העולמי של HİT, İbrahim Çevikoğlu, ענה על השאלה מה צריכה להיות הפרספקטיבה הנכונה בעת הערכת יצוא בהקשר זה.

İbrahim Çevikoğlu, מייסד HİT Global, הצהיר כי לאחר העלייה המהירה בשער החליפין שטורקיה חוותה במיוחד מאז 2018, חברות טורקיות פנו לייצוא בקצב משמעותי והייתה גיוס יצוא בכל המדינה ב-5 האחרונות שנים, מקור לגאווה, אך תוך התמקדות בייצוא, אל לנו לפספס את העובדה שכשישים אחוז מהיצוא של טורקיה מבוסס על יבוא. מכיוון שאנו מייבאים מוצרים חצי מוגמרים וחומרי גלם לייצוא, יש לנקוט בצעדינו בזהירות ובצורה מתוכננת. במובן זה, שיפור שרשרת אספקת היבוא הנוכחית עם חלופות טובות יותר צריך לבוא לפני רווחיות בייצוא". ערך את הערכתו.

היבוא חשוב כמו היצוא

Çevikoğlu אמר כי למרות שיש סיכונים בשינוי שרשרת האספקה ​​הקיימת ביבוא, יש צורך בחיפוש קבוע אחר שרשראות אספקה ​​חלופיות כדי להרוויח מבעיות כמו עלות, איכות ומהירות לא רק בעת מכירה אלא גם בעת קנייה.

"חברה מייצרת שקעים עם חומרי גלם מפלסטיק שהיא מייבאת או קונה מיבואן, אבל כשהיא מחליפה כאן את חומר הגלם בחלופה מקוריאה במקום מדינת היבוא הנוכחית, אולי היא תקנה במחיר נמוך יותר ובאיכות טובה יותר . מבחינה זו, יש תמיד לחפש אלטרנטיבה לייבוא ​​הנוכחי. כמובן, מציאת אספקה ​​חלופית ביבוא היא נושא מסוכן. כי היצואן לא רוצה לקחת את הסיכון באיכות המוצר שייצר כי הוא סוחר ומוכר את הסחורה שהוא קונה. אבל כדי לתת את הנתונים של השנה שעברה, לטורקיה יש יבוא של 354 מיליארד דולר ויצוא של 254 מיליארד דולר. במילים אחרות, יש לנו גירעון בסחר חוץ של 110 מיליארד דולר. חלק חשוב מכך הוא דווקא האנרגיה, אך חשוב מאוד לשקול ערוצי אספקה ​​חלופיים בצד המוצר הגמור למחצה, כלומר ברכישת חומרי גלם. לכן אני לא מסתכל על זה רק כיצוא, הייצוא גדל. יש לשקול גם יבוא. לכן הנושא שלנו הוא סחר החוץ של טורקיה".

בהקשר זה, אמר צ'וויקוגלו כי בנוסף ליצוא ויבוא, יש לקחת בחשבון מושג נוסף וסיכם את דבריו כדלקמן:

"גם אם זה נראה קצת מסובך וקשה, מודל סחר החוץ המתקדם בעולם הוא סחר מעבר. במילים אחרות, תהליך ייצור מוצר במדינה ומכירתו ישירות למדינת הקונה. אני נותן דוגמה; חברה טורקית שמוכרת מוצר המיוצר בסין לארצות הברית מבלי לבקר בטורקיה, ויכולה לעשות זאת בסיטונאות. אני צופה שהמדינה שלנו תהפוך לבסיס ייצור נפרד לכל העולם בעוד כמה שנים, עם זמינות כוח העבודה בארצנו, יתרונות לוגיסטיים והזמנת משאבים לאחרונה שתוזיל את עלויות האנרגיה. כמובן שבשלב זה ניתן לומר מהיום שיהיו דרישות רציניות בעתיד של מדינות רבות על מנת לבצע סחר בטרנזיט עבור המוצר שהם קנו מאיתנו למדינות שאינן ארצם. בהקשר זה, סחר מעבר, שהוא נושא שישפיע על תפיסת סחר החוץ והעתידה של טורקיה, צריך להיות אחד מיעדי המודל ארוכי הטווח של ארצנו".