קרן TEMA מגישה תביעה נגד פרויקט קאנאל איסטנבול

ערוץ קרן טמה תבע את פרויקט איסטנבול
ערוץ קרן טמה תבע את פרויקט איסטנבול

להחלטה החיובית ל- EIA של קרן TEMA, המשרד לאיכות הסביבה ועיור עבור פרויקט קאנאל איסטנבול; הגיש תביעה בטענה שההחלטה אינה תואמת את החוק, האינטרס הציבורי וההצדקה המדעית. בתביעה שהוגשה ב- 17 בפברואר 2020, הקרן דורשת לבטל את ביצוע ההחלטה החיובית ל- EIA. העתירה נערכה עם 14 מדענים ומומחים, כ 140 עמודים עם חוות דעת מומחים נוספות.

פרויקט קאנאל איסטנבול, אשר ישנה לחלוטין את כל בתי הגידול היבשתיים והים, מערכת מי התהום ומערכת התובלה של איסטנבול, מבוצע רק בתהליך ה- EIA ללא תכנון מרחבי בקנה מידה גבוה ומחקרי הערכה אסטרטגית סביבתית, מה שגורם להתעלמות מסיכונים משמעותיים. הפרויקט, שאינו עובר הערכה מקיפה בסדר גודל עליון, מנסה להיות מיושם מבלי לקחת בחשבון את הסיכונים וההשלכות השליליות האפשריות בעתיד. דו"ח ה- EIA הנוכחי רחוק מלהיות דו"ח המבוסס על נתונים ומדדים מדעיים ואינו מתייחס לדאגותיהם של מאות אלפי אנשים המתנגדים לפרויקט.

נכסי המים, אזורי היער, החקלאות ומרעה של איסטנבול נמצאים בסיכון

אגני Sazlıdere ו- Terkos, המהווים את עתודות המים החשובות ביותר באזור הפרויקט ועדיין מספקים מים לאיסטנבול, מהווים את הסיכון להכחדה ולהמלחה עם פרויקט זה. Terkos ו- Sazlıdere הם בעלי 29% מכלל יכולת הצטברות המים בעיר. על פי דוח ה- EIA, מרבית סכר Sazlıdere יושבתו. המשמעות היא אובדן משאב מים חשוב עבור תושבי איסטנבול, שחשים יותר את השפעות משבר האקלים (למשל בצורת). אגן מי תהום המרוכזים תחת תראקיה הם מאגרי מים מתוקים אסטרטגיים החיוניים לבצורת הנגרמת כתוצאה משינויי אקלים. במקרה של דליפה ממי ים למי תהום, קיים סיכון להמלחה באופן בלתי הפיך במי תהום בכל רחבי הצד האירופי. דו"ח ה- EIA של הפרויקט נוגע בסכנת המלחה, אך לא נחשב כי אין פיתרון לבעיה המתעוררת אם סיכון זה מתרחש.

עם הפרויקט, ייהרסו כ- 142 מיליון מ"ר שטח חקלאי. המשמעות היא כ -2% מהאדמות החקלאיות באיסטנבול. במקרה של פרויקט קאנאל איסטנבול, אדמות חקלאיות, שרובן נמצאות בצד האירופי, ייפתחו במהירות לבנייה, ייצאו מחקלאות, ובטון האזור יהיה בלתי נמנע. מצב זה יאיים על ביטחון המזון של אנשים המתגוררים באיסטנבול.

על פי דוח ה- EIA נאמר כי יער של 421 דונם ייחתך בגלל פרויקט קאנאל איסטנבול. 287,03 דונם של היער, אשר ייחתך בעיקרו, הוא במעמדו של יער השימור ונמצא בגבולות "יער השימור של אגם טרקוס". יערות שימור; יערות המוגנים על ידי שירותי היער מלבד ייצור עץ, כגון שימור קרקע, ייצור מים, אספקת אוויר צח וביטחון לאומי. ההגנה על אזורים אלו היא ביטחון האוויר והניקוי של תושבי איסטנבול.

לא ניתן לחזות את השפעת האי החדש על חיי הטבע

תוואי ערוץ איסטנבול במיוחד מצביע על כך שנכסי טבע ממוקמים בתראקיה, אזור עשיר וייחודי מבחינת נתיבי יו"ר קרן TEMA, דניז אטק ", הממוקם באגם טרקוס וסביבתה, טורקיה היא אחד האזורים עם הצומח העשיר ביותר. פרויקט קנאל איסטנבול יפריד בין הצד האירופי של איסטנבול לתראקיה, ויצר אי עם אוכלוסייה של כ -8 מיליון תושבים. לא ניתן לחזות כיצד החיים הטבעיים יגיבו לבידוד כזה. אגם טרקוס, סכר סאלידר ואגם Küçükçekmece, הנמצאים באזור ההשפעה של תעלת התעלה, הם מערכות אקולוגיות חשובות ביותר מבחינת ציפורים, דו-חיים ויצורי מים מתוקים. זה נכלל גם בדו"ח ה- EIA כי ישנם אזורים אלה 249 מיני ציפורים, 29 מיני מים מתוקים ו -7 מיני דו-חיים. דווח כי 37 יונקים יבשתיים, 239 מיני חרקים ו -24 זוחלים נמצאים בבתי גידול כמו דיונות חול, סלעים סלעיים, שיחים, שיחים, מרעה, חקלאות ואזורי יער. יותר ממחצית 487 מיני העופות שנמצאו בטורקיה (51%) חיים באזור הפרויקט. בפרויקט זה, בטורקיה לא יהיה אגם קוקוצ'קמצ'ה ואזורי הציפורים החשובים ייעלמו ", אמר.

מאזן האקלים באזור מאוים

מפרויקטים רחבי היקף כמו פרויקט תעלה באיסטנבול; ההשפעות שהיא יוצרת עקב שינויים בשימוש בקרקע חזקות מספיק כדי להשפיע על האקלים בקנה מידה קטן (מיקרו אקלים) באזור ואז על האקלים האזורי. שינוי כה גדול בקרקע; בפרק זמן קצר מאוד שטפי החום והלחות ישפיעו על הטמפרטורה, הלחות, האידוי, העננות, המשקעים ומשטרי הרוח, ודפוסי ההתפלגות המרחבים, ויהפכו לאיי חום עירוניים.

מערכת מיצרי טורקיה, המחברת את הים השחור למרמרה, בעלת מבנה מים ונחל של שתי שכבות עם מאפיינים משלה. לכן שילוב הים השחור ומרמרה כמו כל ים אחר מהווה סיכון משמעותי לחיים בים מרמרה ואפילו באיסטנבול. הבוספורוס מאזן בין המים המגיעים לים השחור על ידי נהרות לבין המים המגיעים מהים התיכון. האיזון האקלימי של הים השחור תלוי לחלוטין במערכת זו, וכל שינוי במערכת זו ישפיע לרעה על הדינמיקה האקלימית של הים השחור בטווח הרחוק. לעומת זאת, עם פרויקט התעלה, העלייה בכמות המזון להיכנס למרמרה פירושה שכמות החמצן במרמרה יורדת ומרמרה הופכת לים מת.

ואילו קרן TEMA הגישה תביעה לביטול ההחלטה החיובית של ה- EIA בטענה שדוח ה- EIA הוא דו"ח שאינו מבוסס על נתונים מדעיים ואינו מכיל אמצעי זהירות; למרות ההחלטה החיובית של ה- EIA, נותר לקוות כי מקבלי ההחלטות הרלוונטיים, הציבור ובעלי העניין ישמעו את קולם ושהפרויקט יבוטל.

היה הראשון להגיב

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.


*